יום שבת, 11 ביולי 2009

Remo the Destoryer


שהייתי ילד בערך בגיל 10 ,מכשיר וידאו אצל חברים סייע בעיקר להשלים את השכלתי הקולנועית בעיקר בקטגריית סרטי הג'יימס בונד למינהם ,בשלב מסוים הגענו לכל מיני תחליפי בונד ואחד הסרטים ששווק בתור כזה היה "רמו:ההרפתקאה מתחילה".


הסרט עצמו בתור ילד זכור לי כסרט לא רע בכלל,גם שראיתי שוב כמה פעמים בתור מבוגר (הסרט רץ מידי פעם בערוץ MGM ) הוא עדיין נראה לי בסדר,בעיקר בגלל הדיאלוגים וההומור המוצלחים שהפכו אותו לסרט מאוד צפי מאשר עוד סתם B-movie מהאיטיז.

תמיד תהייתי בעיקר בתור ילד עם אי פעם יהיה עוד סרט בסדרת רמו,הסרט היה ועדיין סרט פותח לסדרה,לא הייתי מודע עד לפני כמה חודשיים שהסרט מבוסס על סדרת ספרים שהחלה בסוף שנות השישים ונכון להיום מונה כ149 ספרים.


את התגלית אני חייב לאתר Bookgasm שמידי פעם עושה ביקורות ספציפיות על ספרים בסדרה,אני קראתי ספר אחד בסדרה בינתיים את מספר 13 Acid rock ,גם הצלחתי להשיג את סדרת הקומיקס של רמו הכוללת תשעה חוברות בפורמט מגזין גדול בשחור לבן ,חוברות אחת בצבע המכילה שני סיפורים ומיני סדרת צבעונית של ארבעה חוברות.


הדבר ששמים לב עליו מיד הן בחוברות (שהם עיבודים מצוינים לספרים) והן בספרים,הוא שימו הוא גיבור הרבה יותר ריאליסטי מאשר בסרט הקולנוע,יש מדע בדיוני וחלק על טבעי לא קטן בספרים הללו,אבל במסגרת ההגיון ולא ממש גולשים לפנטזיה (איש שיש לו עור בצבע ככחול בגלל טיפול שעבר קצת יותר הגיוני מללכת על בטון רטוב או מים בעזרת כוח הרוח) .

דבר נוסף מרכזי שיש בספרים ובקומיקס זה הרבה הומור,הספרים (לפי התיאור שלהם שקראתי) יורדים על תופעות תרבותיות ופוליטיות מרכזיות בשנות ה70 ,80 וגם אחרי ,הרבה סאטירה חברתית חבויה יש בספרי האקשן הללו.


מי שלא מכיר את העלילה,להלן תקציר.רמו ויליאמס שוטר במשטרת ניוארק בניו ג'רזי מופלל ברצח ע"י ארגון חשאי ממשלתי ,הוצאתו להורג מזויפת והוא מתעורר עם פרצוף חדש והצעה שהוא לא ממש יכול לסרב לה,להיות הנשק החדש של הארגון החשאי CURE כנגד פשע רשע ואויבים ארה"ב.

CRUE הוא ארגון קטן מאוד,איש אחד בשם הרולד סמית' מנהל אותו ,הקודם של רמו בתפקיד מקלארי ,האיש שגייס אותו מחוסל במהלך הספר הראשון,בסדרת הקומיקס הוא מופיע הרבה יותר זמן ,מה שמאפשר להם לשחק עם הדמות שלו בצורה מאוד מעניינית ולתת טוויסט אחר על הספרים.

את רמו מאמן ומדריך קוריאני די מעצבן בשם צ'ון.צ'ון הוא רב-אומן באומנות הלחימה סינאנג'ו הוא קוריאני,זקן,אימפרייליסט ,מאמין בעליונות הגזע הקוריאיני וחושב שרמו הוא סתם קוף גדול וטיפש.


צ'ון מדריך את רמו באומנות הסינאנג'ו למורת רצונו,מערכת היחסים שלהם כמורה ותלמיד מאוד מורכבת ומשעשעת,הם רבים ללא הפסק מה שיוצר מצבים קומים רבים,צ'ון מלווה את רמו כמדריך צמוד במשימותיו ,שופך הרבה אמרות שפר מופלצות ומצליח להפתיע בכשרון השרידה שלו כל פעם מחדש,צ'ון מכור לאופרות סבון אמריקאיות אבל בז לתרבות הזאת ,במיוחד למזון המהיר שלה,רמו מחבב את צ'ון והשנים הופכים לשותפים לכל דבר.


הספרים עובדים לפני נוסחה מסוימות.יש בהם המון טוויסטים עלילתיים משעשעים,המון הומור והמון סאטירה.בספר שקראתי Acid rock יורדים על תרבות הנוער והסמים,ועל הזיוף והמרחק בין המציאות לתדמיות שזמרי פופ/רוק יוצרים לעצמם.הספר מאוד משעשע ומלא אקשן ומומלץ.כל ספר מתחיל בפרק ראשון שהוא מעין מבוא לעלילה של הספר,בפרק השני רמו נכנס לתמונה ומשם העלילה מתגלגלת ,כל פרק שני נפתח תמיד במשפט His name was Remo.


בספרים משתמשים הרבה בטכניקה של הוספת היסטוריה על ההיסטוריה הקיימת,הספר שמציג את רמו וצ'ון לראשונה Created the destoryer נותן רק קצת רקע על כל דמות,הספרים הבאים משלימים את התמונה ובמהלכים מתגלים דברים על רמו ועל צ'ון כמו למשל מדוע רמו נבחר לתפקיד,מה עשה צ'ון לפני וכו' .. חלק מהפרטים הללו רלוונטים לעלילת הספר עצמו בדומה לפרק של הסדרה "אבודים".


הרבה מהעלילות של רמו,לפי התיאורים "הושאלו" שנים מאוחר יותר לכל מיני עלילות ופרקים של סדרות טלביזיה,התסריטאים של הסדרות השונות בהחלט היו מודעים לסדרה וככל הנראה לקחו "השראה" משם,כנראה שסביבת העבודה האינטנסיבית של סדרת טלביזיה ,תורמת למחזור של עלילות.


רמו הוא פרי מוחם של שני סופרים ,וורן מרפי שהיה הכוח העיקרי בהנעת הסדרה לאורך השנים וריצ'ארד בן ספיר.השניים כתבו את הספר הראשון למגרה בתור סטודנטים בשנות השישים,פגישה נוספת אחרי כמה שנים הולידה להם רצון מחדש להמשיך את הסדרה,הם פרסמו את הספר הראשון ועוד ספרים בהוצאה קטנה אז המשיכו לכתוב עוד ספרים בסדרה,כיאה לכל סדרת "פאלפ" המכבדת את עצמה,הספרים יצאו בתדירות אינטסיבית ,היו קצרים ומהירים לקריאה ומאוד ממכרים.

הסדרה זכתה להצלחה ואף זכתה בפרסים .שיטת הכתיבה שלהם היתה שמרפי היה כותב את החצי הראשון של הספר ובן ספיר מסיים.במהלך השנים השותפות היתה יותר מידי טעונה בין שניהם,הם ניסו לכתוב כל אחד לבד,אבל הספרים יצאו פחות טובים.בן ספיר פרש מהסדרה ומרפי המשיך לכתוב אותה תקופת מה עם סופרים אחרים בינהם אשתו מולי קוקרן.

מרפי בשלב מסוים חיפש סופר שימשיך את הסדרה,הוא מצא אותו בדמות וויל מוריי,מוריי אחד מסופרי הפלאפ הטובים ביותר בכל הזמנים.נבחר בזמנו ע"י לסטר דנט להמשיך את סדרת "דוק סאבאג'" (סדרת "הפלאפ" מספר אחד של אמריקה) .מוריי סופר מוכשר ,חוקר אקדמאי ואדם שמבין עניין באופן כללי המשיך את הסדרה באינטנסיביות יתר,מוריי אף עיבד אותה לסדרת הקומיקס בשחור לבן ,עיבודים שלקחו את החומר המקורי ויצרו משהו חדש וטוב בפני עצמו.


מרפי חזר מידי פעם לכתוב ספר בסדרה וכך גם בן ספיר לפני מותו.וורן מרפי הפך בשלב מסוים גם לתסריטאי בהוליווד (הוא כתב את התסריט של נשק קטלני שתיים ויצר את הדמות של ליאו גץ),מרפי עדיין החזיק בבעלות על הסדרה (רמו) ושמוריי פרש מתיבת הסדרה (הוא עדיין כותב היום דברים מצויינים) המשיך אותו קצת עד שמצא כותב מחליף נוסף בשם ג'ים מולרני .


בשנת 2007 הוצאת Tor האמריקנית חתמה על חוזה עם מרפי להוציא סדרה חדשה של ספרי רמו וכמה ישנים נבחרים מחדש (הרבה ספרים מהסדרה הם Out of print וזמינים רק בחניות משומשים),בסדרה הזו יצא ספר אחד שמכיל שלושה ספרים ישנים בהדפסה חדשה וארבעה ספרים חדשים,מרפי התאכזב מהאיטיות של העבודה עם הוצאה גדולה,שלא ממש נתנה את הגב לסדרה שלו,והחוזה בינהם הופסק.המשך הסדרה כיום הוא שאלה פתוחה,הרבה מעריצים מקווין שיכתבו בה עוד כמה ספרים למרות שבין הסדרה של Tor והסדרה המקורית יש רווח של כמה שנים.


מלבד סרט הקולנוע הופק לסדרה גם פיילוט כושל לסדרת טלביזיה.מרפי מדבר באתר שלו על תוכנית עתידית לעבד את הסדרה שוב לקולנוע.לפי מה שאני דגמתי עד כה מהסדרה היא מאוד מומלצת,אולי התיישנה בכמה מובנים אבל רמו או The Destroyer (כך היא נקראת באנגלית) היא תופעה ספרותית ומאוד מיוחדת.


עוד פרטים אפשר למצוא בויקיפדיה (כולל שני לינקים למטה לאתרים מצוינים על הסדרה) אני מאוד ממליץ עליה,מתישהו אני גם יעשה איזה מבצע קריאה על עוד כמה ספרים,הספר שקראתי אגב לקח לי שעתיים לסיים באנגלית ,הוא קצר חביב וממש טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה