יום שבת, 15 באוגוסט 2009

Stop! Hammer time


בזמן האחרון גיליתי שאני די נהנה מסרטי האימה הישנים של אולפני האמר.

למי שלא ממש מכיר,מדובר בבית הפקה בריטי שהיה קיים עוד משנות השלושים ,הוא הפך לשם דבר בתחום סרטי האימה בסוף שנות החמישים ועד שנות השבעים.


Hammer films החלו את כניסתם לתחום האימה עם עיבודים לסרטי אימה ישנים של חברת יוניברסל האמריקאית משנות השלושים,ב57 אחרי אינסוף תלאות ומאבקים משפטיים (שמפורטים בערך הויקיפדיה) הם יצרו תקופה חדשה בקלנוע הבריטי עם העיבוד החדשני והצבעוני שלהם ל"פרנקשטיין". "קללת פרקשטיין" היתה אפוס קולנועי מצליח ומרוויח ,שהתבסס במקצת על הסיפור המקורי ובעצם ,הציג סיפור חדש שעשה שימוש בדמויות הקיימות,ג'ימי סנגסטר תסריטאי צעיר ונועז,היה האחראי לתסריט החדש הזה,התסריט של סנגסטר היה כה מבטיח ומהפכני לתקופתו ,עד אשר ניתן לראות בו לגורם הראשי מצד "האמר" לרצון להפיק אותו.


לתפקיד הראשי נבחר פיטר קושינג,שחקן טלביזיה מוערך גם אז,קושינג משחק בכשרון את דוקטור פרנקשטיין,מדען שחוקי הטבע ובני האדם לא מזיזים לו והוא יעשה הכל בשם הקידמה המדעית.

את המפלצת שיחק שחקן פחות מוכר דאז,כריסטופר לי ,שנבחר לתפקיד בעיקר בגלל גובהו.

לי וקושינג,הפכו בעקבות סרט זה לחוד החנית של שחקני אולפן האמר,והם במשך 20 שנה כיכבו בין היתר בהפקות השונות של האולפן,שני השחקנים מהפנטים בכישרון המשחק שלהם וכל מפגש שלהם בסרט של "האמר" היה פשוט מדהים בהשפעתו על הסרט.

למרות שבסרטי האמר הם שיחקו יריבים שלא פעם מנסים להרוג אחד את השנים,בחייהם הפרטיים השנים היו חברים טובים מאוד,עד למותו של קושינג בתחילת שנות התשעים.


בעקבות ההצלחה החליטו די בזריזות לעשות לו סרט המשך,אולפני האמר ששיטת העבודה שלהם היתה להשכיר טירה לצרכי צילומים (שיטה שהם דגלו בה עוד לפני סרטי האימה שלהם) אלמנת להוזיל עליות של תפאורה ולוקיישן,ניצלו אותה עד תום וצילמו במקביל עם פחות או יותר אותו קאסט וצוות טכני גם עיבוד חופשי לדרקולה.הסרטים הללו זכו להצלחה ומכאן הכל היסטוריה.


האמר המשיכו להפיק המשכים ישירים לסדרות האימה הגוטית שלהם ,דרקולה זכה לשמונה המשכים

ישירים שברובם שיחק קושינג את דוקטור ואן האלסינג או צאצאו ,וכריסטופר לי שיחק בצורה מופלאה את הרוזן דרקולה.הסרטים האחרונים בסדרת דרקולה התרחשו בתקופה המודרנית ולי שלא היה מרוצה מהכיוון שהסדרה הולכת עליו הודיעה על פרישה בסרט השמיני בסדרה.הסרט האחרון שלה

"אגדת 7 הערפדים הזהובים" היה שיתוף פעולה עם מפיקים סרטי הקונג פו הפופלארים "האחים שואו" בשילוב מופלא של סרט אומניות לחימה וסמוראים עם אימה גוטית.


פרקנשטיין קיבל אף הוא המשכים ,שישה במספר והאמר עוד הפיק סדרות אימה נוספות קצרות יותר כמו סדרת המומיה שלהם ,סדרת הנשים הלוחמות הכולל את 1000000 BC (במקור של יוניברסל)

עם הכוכבת האמריקאני רקאל וולש.פירוט על סרטי האמר אפשר למצוא בויקיפדיה.


סרטי "האמר" הם בפירוש לא סרטי Slasher הם דרמות (בעיקר תקופתיות) שיש בהם מוטיב של אימה,הסיפור והנרטיב מאוד חשוב ,הבמוי מאוד מהודק והעיצוב (של התפאורה והתלבושות) הוא פשוט חגיגה לעינים.בהמאר כל רחוב בלונדון הויקטוריינית מכיל ערפל במידה הנכונה,כל פרט ופרט נראה מרשים ואמין ,הסטים והאווירה סוחפים ,כל תלבושת של איש כת מטורף מעוצבת בקפידה וכל סכין לקרבן אדם נוצצת כאילו הרגע היא יצאה מאמבט כימי.

לכל זאת אחראי המעצב המקורי של סרטי האמר ברנדרד רובינסון ,שזרק את ספר החוקים האמריקאי לפח והשתמש בידע שלו על עיצוב בכדי לציור אווירת אימה גוטית כמו שצריך. אחרי מותו בטרם את המעצבים האחרים של האמר הקפידו ללכת בעקבותיו.


האמר בתקופה הזו גם הפיקו סרטים בז'אנר נוספים ובינהם קומדיות ודרמות,ההצלחה הקופתית הגדולה ביותר שלהם היתה בגרסה קולנועית לסדרה קומית פולארית של ITV בשם On the buses.

עד כדי כך שהם הפיקו עוד שני סרטים בסדרה,המפיק האחראי של האמר היה מייקל קאראס אשר הצליח למכור את הסרטים הללו לחו"ל בעיקר לארה"ב ,קאראס גם כתב וביים סרטים אחדים בנוסף להיותו הבן של מייסד החברה.


האמר הקפידו לצייד את הסרטים שלהם בשחקנים מוכשרים,כוכבי טלביזיה בריטית כמו דניס ווטרמן,סטפני ביצ'ם וג'ואנה לאמלי לצד שחקנים ותיקים ומוכשרים ,בסרטי האימה של האמר גם הקפידו ללהק נשים יפות בעיקר דוגמניות וניצבות בסרטים אחרים שבסרטי האמר קיבלו תפקידי מפתח,נערת ג'יימס בונד ממוצעת קיבלה בהאמר תפקיד ראשי בסרט בדר"כ (שלא לדבר על הרבה יותר כסף מאשר המפיקים הקמצנים של בונד).

מבין כוכבות הסרטים של האמר בלטו אינגריד פיט הפולניה וג'ולי אדג' ההולנדית.


להאמר היו שני מתחרים עיקריים ,אמיקוס שהתמחו בסרטי אנתולגיה (שכללו בערך חמישה סיפורים בסרט שקשורים אחד בשני) ,וטייגון שהפיקו סרטים יותר כבדים קצת והתדרדרו עם השנים לפורנוגרפיה רכה.על שני החברות הללו אולי אני אדבר בפוסטים נפרדים בעתיד.

הן קושינג והן לי הופיעו בסרטים של המתחרים ללא חשש וכן בפרוייקטים אחרים לא קשורים באותה תקופה.


תקופה הזוהר של אולפני האמר הסייתיימה פחות או יותר ,אחרי כשלון של סרט גדול תקציב (הסרטים של האמר היו זולים באופן יחסי) ,גרסה חדשה ל"גברת נעלמת" של היצ'קוק שצולם בשנת 79' ,האמר פשטו את הרגל והתקיימו בעיקר כספריה אחרי כשלון הסרט הזה,הם חזרו להפיק בשנות השמונים לסדרת אנתולגיה לטלביזיה בשם Hammer House of Horror לITV שנמשכה 13 פרקים ולעוד סדרה דומה בשם Hammer House of Mystery & Suspense (הם גם עשו אנתלוגיה לטלביזיה בימי ההצלחה שלהם בשם Journey to the Unknown ועוד כמה פיילוט וסרטים קצרים לטלביזיה).מאז הם פחות או יותר נעלמו מהשטח.בשנים האחרונות הבעלות על המותג "האמר" עברה לידיים חדשות כנראה ,הבעלים החדשים כנראה מתכננים תוכן שהוא יותר מבוסס רשת,אבל הם דאגו גם לשים אתר נחמד ואפילו די מוצלח שחוגג את תהילת העבר.


אני כותב את הפוסט הזה כמבוא בלבד,שיתיר לי אפשרות בעתיד להתייחס לסרטים עצמם,על האמר אפשר לדבר המון ולכתוב ספרים שלמים אפילו,אני רק רציתי להתחיל את העסק בפוסט הזה.אני עדיין צופה בסרטים ,יש בהם המון תוכן ועניין,אני בטוח אדבר על כמה בעתיד.


בינתיים כשרות לציבור ,אני אתן קישור למדריך לסרטי האמר בDVD ,כפי שתראו יש גם בתחום הזה המון מידע בנוסע,גרסאות שונות לכמה סרטים ,מקומות שונים בעולם שהסרטים שוחררו וכו'..


כאמור זו רק ההתחלה..


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה