טוב הכותרת לא בדיוק מתאימה לסדרה הבאה,אבל בכל זאת החלטתי להכניס אותה לקטגוריה,היא קומדיה,אמריקאית,ובעיני סדרת קאלט לכל דבר.
בית הספר התיכון,בעיני הטלביזיה (והקולנוע) האמריקאית היה זירת קרב לכל דבר,היו "מקובלים" היו "מרובעים" והיו כאלו שלא הישתכו לשום מחנה,תיכון "ווימווי" הדימיוני היה המיקום לסדרה שלפינו,שתי בנות פטי ולורן ,נאבקו במשך כל פרקי הסדרה על מנת להכנס לקליקה של המקובלים.
אני מדבר כמובן על Square pegs סדרה שאצלנו נקראה "המרובעים" ,היא שודרה אצלנו בשנות השמונים בימי ראשון בשש וחצי,בארה"ב CBS הציבה אותה בערב מול "צוות לעניין" ,מה שאומר שלסדרה השנונה והמבריקה הזו לא ממש היה סיכוי לשרוד.
פטי גרין (שרה ג'סיקה פארקר) היא נערה גמלונית ורזה ב15 ,חברתה הטובה לורן (איימי ליניקר ,הקול של "רובין" בסדרה המצוירת של מיסטר T ) השמנמונת בעלת הפלטה נחושה בדעתה שהשנה הם יהיו מקובלות,מה שמוביל אותן לנסיונות התחנפות והתפרסות משעשעים לשלושת האנשים שמייצגים את מושג המקובלות בבית הספר :ג'ניפר דנוצ'יו ,ויני פאסטה ולדונה פרדריקס.למרות שזה נשמע קצת חד גוני ,העלילות מאוד משעשעות ,הדיאלוגים שנונים והרעיונות בסדרה ומאוד עשירים.לצדם של פטי ולורן עומדים שני בנים ,מרשל בלקטמן (ג'ון פמיה שעקבותיו נעלמו) השואף להיות קומיקאי, ומתפקד כדי ג'יי של רדיו ווימווי, וג'וני סלאש (מריט באטריק המנוח שיחק את בנו של קפטן קירק בשני סרטים בסדרה) ששמו האמיתי יולסוביץ'.רבים מתבלבלים וחושבים שג'וני סלאש הוא פנקיסט,אבל הוא טורח לתקן כל אחד בקטצ'פרייז "new wave man,totally different head... totally ".
שלושת המקובלים בסדרה הם קריקטורות,סטיריוטיפים משעשעים שיוצרים הרבה רגעים קומים מוצלחים,הם אומרים דברים שנונים בלי להיות מודעים לעצמם,ג'ניפר דנוצ'יו היא פוסטמה שחושבת רק על המראה החיצוני שלה,את ג'ניפר משחקת טרייסי נלסון ("האב דאולינג חוקר") אולי השחקנית הטובה ביותר שיצאה מהסדרה,ג'ניפר נראית שהיא נהנית להתעלל בפטי ולורן ,אבל עם התקדמות הפרקים אנחנו רואים שהיא בעצם לכודה ,בתפיסתם של אנשים אחרים את מהותה והיא אינה יכולה לצאת משם,החבר שלה בסדרה ויני פאסטה (ג'ון קלירי מ "אחותי ואחותי") הוא מעין ערס איטלקי טיפוסי המתגלה כטיפוס רגיש ואפילו חביב.ג'ניפר דיברה כסגנון "כזה כאילו (like ,you know) ,הרבה לפני שזה היה פופלארי ,יוצרת הסדרה אן ביטס שהיתה תסריטאית ב"סאטרדי נייט לייב" לפני ,היתה מחוברת לשפה האמתית של הצעירים דאז ואפילו ויני אומר ביטויים שאחרי זה הועתקו בסרטים הולוודים.
לדונה פרדריקס (קלודט וולס) ,מייצגת את הסטריאוטיפ השחור,ומצויינת בתפקיד הזה.
דמות קומית נוספת היא מאפי טפרמן (ג'מי גרץ המצוינת ) ,יו"ר מועצת התלמידים העסוקה בפעילות בית ספרית כל חייה,כמו לגדל ילדה בגווטמלה או כל מיני אירועי מיוחדים,מאפי היא קצת קומוניסטית ומתיחסת לאנשים כקולטקטיב ,מה שמובילים לאירועים משעשעים ולעלילות מוצלחות של כמה פרקים.
פטי ולורן (ומרשל וג'וני) מנסות כל דבר אפשרית להכנס לחברת המקובלים,הן מנסות בכל כוחן לשמור על כבודן העצמי,מכיון שהן הרבה יותר אינטלגנטיות מהאנשים שהם מנסות להתחבר עליהם,הן מצליחות להכניס שנוניות וירידות מתוכמות על סביבתם מבלי להרגיז את ג'ניפר ולדונה.
העלילות מאוד מגוונות,החל ממסיבות הלואווין,דרך נבחרת פוטבול לבנות ועד לפרק על במחזה שהוא ירידה סאטירית על "שורת המקהלה", בפרק פאטי מקבלת תפקיד ראשי (במציאות שרה ג'סיקה פארקר,היתה כוכבת המחזה "אנני" לפני הסדרה)במחזה לצד ויני .אבל הפרק הזכור מכל של הסדרה הוא פרק שבו התארח ביל מארי בתור מורה מחליף,מארי פשוט משתולל בכל הפרק הזה ונותן הופעה כמעט סולו במשך כולו.
הסדרה יכלה בקלות ליפול לתוך תהום הנשיה של הטלביזיה האמריקאית ,אלמלא סוני החליטו להוציא אותה בDVD עלמנת לקדם את יציאת הסרט "סקס והעיר הגדולה" .לגביי הסדרה מהווה פיסה של טלביזיה אמריקאית איכותית,אולי בגלל שהיא ירדה מהמסך לפני שמישהו הספיק לקלקל אותה.
נוסיף מספר מילים על הפסקול של הסדרה,התקופה שהסדרה עלתה בה היא תקופת הגל החדש,מלבד להקת Devo שמתארחת בפרק שלם במספר שירים,הפסקול עשיר במיטב להיטי הז'אנר ואת נעימת הפתיחה מבצעת להקת ה Waitresses, ה"מלצריות" היא להקה משובחת ,שפעלה עד שנת 83 ,מומלץ לחפש ביוטוב (או כל מקום אחר) את להיטה I Know What Boys Like,סולנית הלהקה המשובחת פטי דוניהיו נפטרה מסרטן ומעיל העור שאיתו נהגה להופיע ,נמצא עד היום במוזיאון התהילה של הרוקנ'רול .הבסיסית של הלהקה ,טרייסי וורמורת' היא אחותו של ג'יימס וורמורת' המתופף המחליף של שביעיית מקס ויינברג.
{עכשיו לגבי הבלוג,אני יודע שלאחרונה היו מאמרים הרבה על טלביזיה אמריקאית,פשוט הצטבר לי חומר בראש שלא ניצלתי על הנושא,אני מניח כאשר אני אנקז את כל ה"ינקי דודל " מהראש שלי לבלוג,ישארו בעיקר דברים בריטים,אז אם למישהו זה מפריע,אני מתנצל,אני פשוט משתמש בבמה להוריד דברים ל"נייר" שלא התעסקתי איתם קודם}.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אני זוכרת את הסדרה, וכמובן שהייתי מכורה...
השבמחקפעם היו עושים דברים טובים גם באמריקה,מה שהכי מדאיג שבגלל כל המשבר הכלכלי,כמות התוכניות האיכותיות שהטלביזיה של היום מפיקה כמעט אפסית,וכמו שזה נראה כרגע היא הולכת ויורדת.ממש עצוב לי העסק הזה.
השבמחקבין אם זה אמריקאי או בריטי, אותי באופן אישי תמיד מעניין לקרוא על סדרות שאנשים בישראל היו רואים בילדותם, מה גם שלי מעולם לא יצא לראות סידרת נוער - מה שאני זוכרת מהילדות זה בעיקר טלנובלות ברזילאיות וסדרות מאפיה איטלקיות :)
השבמחקאם בא לך טריסטאנה ,לעשות לי פוסט אורח על "התמנון" ,אני מאוד אשמח.
השבמחקאני מתכוון לסדרת המיני סדרות האיטלקיות על המאפיה שמתחילה במיני סדרה הזו :
http://www.imdb.com/title/tt0086779/
במידה וראית אותה כמובן,כי אני ממש לא.
לא יודעת אם אני זוכרת מספיק דברים בשביל פוסט שלם, אבל אנסה לחשוב על משהו, la piovra היתה *ה*סידרה של הילדות שלי...
השבמחקאת תמיד יוכלה להעזר באינטרנט בשביל הפרטים הקטנים,אני תמיד מחפש חומר לפני שאני כותב כל פוסט.
השבמחק